לאחרונה פרסם אחד מתלמידי הישיבה, שאת שמו (ושמות כל המשתתפים) אמנע מלהזכיר,[1] כתבה באתר ידיעות חשוב ומיוחס. תוכן הכתבה נגע בנקודות המחלוקת הידועות בין ישיבתנו לבין קוים אחרים בציבור הדתי לאומי, ומתוך כך הזדהה הכותב כתלמיד הישיבה וכבעל דעות האופייניות להלך החשיבה הישיבתי. אחד מהטוקבקסיטים המבקרים את תוכן הכתבה, התייחס לשיוכו של הכותב ולהזדהותו עם אחד הזרמים:
"33. אין מקום ל'דעות' הר עציון ובנותיה בנושא האמוני. ולכן את ספרי הרב שרלו ועוד מאמרים שלו לא מכניסים כי הם הרסניים ביותר. אין מקום לביקורת המקרא ולגרורותיה האמוניות בשיח היהודי... ועיקר היציאה נגד הרב שרלו הי"ו זה בעקבות פרשנותו השגויה לכתבי הרב קוק. יש המון כבוד לישיבת הר עציון ובנותיה. אולם הייתי מציע לך באותו מטבע שאתה רוצה שהר המור ובנותיה יעשו בדק בית, גם לעשות לעצמך, ישיבתך, ישיבת עתניאל וכו'. חשוב מאוד שתראה מה יוצא מישיבות כגון הר עציון ועתניאל... תגיד לי אם זו תורה:
.htm [אני מניח כי יעדו של הקישור מובן לכלל הקוראים, מ.ב.]http://www.youtube.com/ "
אין ברצוני להתייחס לטוקבקיסט ולעצם הטיעון כבד המשקל שהעלה. אולם הייתי רוצה לשאול שאלה מתבקשת מדבריו ולאורם. ראשית, אציג את הדוגמא שבחר להביא הטוקבקיסט בהפנייתו, על אף שאני סבור כי אין בכך צורך כלל. למען האמת, הליכה יום יומית במסדרון, כשזמוזומים אודות אש יוקדת נשמעים מכל עבר, יש בה כדי להבהיר עד כמה רחב הפרסום למאורע המדובר.
לפני כמה שבועות, הועלה לאתר שיתוף וידאו קליפ מושקע ורציני, בו מפזזים תלמידי הישיבה למשמע שיר עכשווי, כאשר ברקע מככבות כמה נקודות ציון ידועות בישיבת הר עציון. בהערה לא רלוונטית, אבקש להדגיש כי ניכר שהמשתתפים בוידאו ניחנו בכישרון מיוחד, הכוריאוגרפיה מעולה והביום, ההפקה, והתיאום בין הרקדנים לא יביישו קליפ הוליוודי סטנדרטי. הקליפ, כמובן, נוטף שובבות ילדותית וקריצה נעורית, ומכאן עולה סימן השאלה.
בשבועות האחרונים הפך הקליפ לנושא מדובר בארוחות ובמסדרונות, ונראה כי מועמדותו להכלל בקבוצות הדיון של שבעה עשר בתמוז נשקלת ברצינות. הטוקביסט שואל האם זו תורה, ונראה כי אין מי שיענה בחיוב לשאלה זו. אך אם נניח לשאלתו לרגע, ונשאל את עצמנו שאלה נכונה יותר: כמה מקום ניתן להשתובבויות כאלו, כתלמידי ישיבה, ואולי אף כמייצגיה, גם לא בשעות הלימוד? האם את ימי שישי אחה"צ, כשהגמרא סגורה ובית המדרש שקט מעט יותר, נוכל לפרסם ביו טיוב תחת הכותרת "התפרעות זמנית ולא מייצגת של תלמידי ישיבה רציניים ביותר"? הפנים וההיבטים הנדרשים לשאלה זו רבים מלפורטם. ישנה השאלה האובייקטיבית על עצם התנהגות נעורית כזו גם בחדרי חדרים, ולאחריה קיימת גם שאלת דעת הקהל - הן הקהל הרחב והן הקהל העוין הבא לנגח ולהעזר בסרטונים כדי להנהיר את עמדותיו. אך בסופו של יום, נבחנת השאלה מצדה הפרגמטי הפשוט - האם יש או אין מקום למעשי קונדס שכאלו.
אם להיות כן, אינני מאמין שהטקובקיסט תמים הדעים ביקש לדעת מה מעשיהם של תלמידי הישיבה, פנה לאתר השיתוף ונדהם למחזה הנערים המשחקים. עם זאת, אני סבור שהקליפ המדובר גם לא תרם רבות לקידום התדמית הרצינית של הגושניק הטיפוסי. אולי, במחשבה תחילה היתה נופלת המסקנה כי אין לפרסם סרטון שכזה, ויש לחשוש להשפעות ארוכות הטווח של הפרסום. אך טבעם של מעשי הנערות הוא חוסר התכנון, הספונטניות ופרץ הממזריות. יהיה קשה לתת לגיטמציה מלאה לפרסום לכתחילי של סרטונים כאלו דבר יום ביומו, אך לאחר מעשה, פשוט להבין את המקום ממנו הגיע, לנופף באצבע המורה ולחייך.
ודאי שתשובה זו איננה תשובה אבסולוטית. התשובה נסמכת על היכרות עם ההוויי הישיבתי, ההבנה כי יקחו כמה מאות שנים עד שיו טיוב יתמלא בסרטונים דומים מבית היוצר של הישיבה. יתכן, ואף מסתבר, שבישיבות מסויימות פרסום של סרטון דומה היה גורר איסור להזדהות ביו טיוב או באתרים שונים כמייצגי הישיבה. וכמו שנאמר, יתכן כי בחינה כוללת ומחושבת של ההשלכות היתה מונעת את הפרסום. אך כאן, כשמעת לעת בא לידי ביטוי פרץ של נעורים, רצינות בסדר בוקר עם קריצה ביום שישי אחה"צ, נראה שייטב להניח לענין ולא להתעכב עליו, בחינת "יוסי, ילד שלי מוצלח".
[1] בטוחני כי רובם המכריע של הקוראים יודעים במי מדובר, ואם לא יודעים - יכולים לפחות לנחש. המאמר כולו כלל הרמזים קלים, וד"ל.
